ספרייה / הלכה / משנה תורה / מפרשים / מגיד משנה / ספר זמנים / מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב / מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ג׳:ח׳

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ג׳:ח׳

מהדורה: תורת-אמת

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ג׳:ז׳ מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ג׳:ט׳ »

מקור משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ג׳:ח׳

8 שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת אֵלּוּ שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל יוֹבֵל שֶׁהֵן מַלְכֻיּוֹת וְזִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וְצָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל בְּרָכָה מֵהֶן עֲשָׂרָה פְּסוּקִים מֵעֵין הַבְּרָכָה. שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים מִן הַתּוֹרָה. וּשְׁלֹשָׁה מִסֵּפֶר תְּהִלִּים. וּשְׁלֹשָׁה מִן הַנְּבִיאִים. וְאֶחָד מִן הַתּוֹרָה מַשְׁלִים בּוֹ. וְאִם הִשְׁלִים בְּנָבִיא יָצָא. וְאִם אָמַר פָּסוּק אֶחָד מִן הַתּוֹרָה וְאֶחָד מִן הַכְּתוּבִים וְאֶחָד מִן הַנְּבִיאִים יָצָא. וַאֲפִלּוּ אָמַר וּבְתוֹרָתְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ כָּתוּב לֵאמֹר וְאָמַר פָּסוּק שֶׁל תּוֹרָה וְהִפְסִיק שׁוּב אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלוּם:

פירוש מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ג׳:ח׳

8 שלש ברכות וכו'. ברייתא שם ל"ד: תקיעות וברכות של ר״ה ויוה״כ מעכבות זו את זו פירוש התקיעות מעכבות זו את זו והברכות מעכבות זו את זו. ופירוש יוה״כ של יובל. וכן הוא פ' ראוהו ב״ד ראש השנה דף כ"ו: שוה יובל לר״ה לתקיעות ולברכות:

9 וצריך לומר וכו'. משנה דף ל"ב פרק יו"ט של ר"ה אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות. ר' יוחנן בן נורי אומר אם אמרן של שלשה שלשה יצא ואין מזכירין מלכיות זכרונות ושופרות של פורענות מתחיל בתורה ומשלים בנביא ר' יוסי אומר אם השלים בתורה יצא ואסיקנא דה"ק ר' יוסי אומר משלים בתורה ואם השלים בנביא יצא. ובהלכות וקי"ל כר"י וכן בגמרא תניא א"ר אלעזר בר"י ותיקין היו משלימין בתורה. עוד שם ריב"ן אומר אם אמר שלשה מכלן יצא כנגד תורה נביאים וכתובים אמר שמואל הלכה כריב"ן. ובהלכות ואסיקנא בסוף פרקא א"ר חננאל אמר רב כיון שאמר ובתורתך ה' אלהינו כתוב לאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד בין יחיד בין רבים שוב אינו צריך וכן הלכתא ע"כ בהלכות. ומדברי רבינו נראה שהוא מפרש שבפסוק אחד של תורה די. ונראה לי לפי פירושו דרב חננאל סובר שריב"ן שאמר אם אמר שלשה מכולן יצא מכל הברכות קאמר דהיינו מלכיות וזכרונות ושופרות וכי קאמר במשנה שלשה שלשה ה"ק ג' מן התורה בין כל הברכות או ג' מן הנביאים וג' מן הכתובים ובא ר"ח ופי' דבעינן שיהא אותו הפסוק של תורה. ויש בפירוש הא דר"ח הרבה שטות ומדברי הגאונים ז"ל נראה כפירוש רבינו אבל הרמב"ן ז"ל פירש שהוא צ"ל ובתורתך וכן צ"ל ובדברי קדשך וכן צ"ל וע"י עבדיך הנביאים אלא שאינו צריך להזכיר הפסוקים. ודע שאם רצה להוסיף יותר מי' פסוקים מוסיף וכן כתבו הגאונים ז"ל. עוד כתבו שכתובים באמצע קודם הנביאים כמו שכתב רבינו ז"ל וכן נהגו:

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ג׳:ז׳ מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ג׳:ט׳ »